לימודים וליווי חינוכי
|
מטרת תוכנית נעל"ה להביא כל תלמיד להשגת הזכאות לתעודת הבגרות ודרישות ההרשמה לאוניברסיטאות בישראל.
כל תלמיד נעל"ה מקבל הזדמנות ללמוד בהתאם לכישוריו, נטיותיו ותחומי התעניינותו.
בחירת מקצועות הלימוד נעשית בשיתוף עם יועצות ביה"ס.
מקצועות החובה הם: לשון עברית והבעה , ספרות עברית, תנ"ך, היסטוריה כללית ושל עם ישראל, אזרחות, אנגלית, מתמטיקה, חינוך גופני.
בנוסף למקצועות אלה חייב התלמיד ללמוד ולהיבחן במקצועות שבחר להתמחות בהם, מתוך ההיצע המוצג בפניו על ידי הנהלת ביה"ס בו הוא לומד. מקצועות אלה הם מתחומי המדעים, הרוח, החברה, והמקצועות הטכנולוגיים.
בתי הספר העל-יסודיים בישראל נהנים ממידה רחבה של אוטונומיה פדגוגית. כל בית-ספר יכול ליזום, לתכנן ולבצע, בתחומו, בהרחבה פעולות חינוך, הוראה ותרבות.
מבחני הבגרות הם בעצם המבחנים המסכמים 12 שנות לימוד בישראל. תעודת הבגרות הניתנת לתלמיד שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון מוכר בישראל, מסכמת את הישגיו הלימודיים של התלמיד ומעידה על רמת ידיעותיו ויכולתו.
תעודה זו מוכרת ברוב מדינות העולם.
כדי לקבל תעודת בגרות בישראל על התלמיד לצבור לפחות 20 יחידות לימוד לבגרות עליהם הוא נבחן בבחינה חיצונית של משרד החינוך, וכמו כן עליו להשיג ציונים חיוביים במקצועות הנוספים שנלמדו בבית הספר.
"מבחן חיצוני" – מבחן שמחובר על יד משרד החינוך והוא גם הבודק את המבחנים, על פי תוצאות מבחנים אלה נקבעת זכאותו של התלמיד לתעודת הבגרות הישראלית.
לעולים חדשים וכן לתלמידי נעל"ה יש הקלות במקצועות תלויי השפה העברית (כגון: עברית, תנ"ך ועוד), וכן בונוס של 10 או 15 נקודות לכל מקצוע על פי רשימת מקצועות אותה מציג ביה"ס בפני התלמידים.
במגזר הדתי קיימים מקצועות חליפיים (מחשבת ישראל, וכו´).
דרישות ההרשמה לאוניברסיטאות בישראל :
בחינה פסיכומטרית של "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה", יחד עם תעודת בגרות ישראלית בהיקף 20 יחידות ומעלה.
תעודת בגרות
תעודת הבגרות במדינת ישראל היא תעודה המוענקת לכל בוגר בית ספר תיכון או נבחן חיצון שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות והחוקיות של משרד החינוך. התעודה מוענקת על ידי אגף הבחינות במינהל הפדגוגי, שאחראי על קיום מערכת הבחינות הממלכתיות - חיצוניות ועל ידי בית הספר אותו סיימו התלמיד או התלמידה.
מבנה התעודה
התעודה כוללת את הנתונים המזהים של התלמיד או התלמידה ואת שם בית-הספר אותו סיימו. בצד הימני של התעודה מופיעה רשימת המקצועות בהם נבחן התלמיד בבחינות ממלכתיות חיצוניות באמצעות משרד החינוך או מאושרות על ידו. בצד השמאלי של התעודה מופיע רשימת המקצועות אותם למדו ובהם נבחנו במסגרת בית הספר. לכל מקצוע בתעודת הבגרות מוגדרת גם רמת הבחינה (מספר יחידות הלימוד) והציון שניתן לתלמיד במקצוע.
רמות הלימוד
רמות הלימוד מוגדרת בכמות יחידות לימוד המאפיינות את מידת ההעמקה במקצוע ורמת קושי הבחינה, וכן את מספר שעות הלימוד באותו המקצוע.
טווח הרמות למקצועות השונים הוא בין 1 יחידת לימוד ל - 5 יחידות לימוד, בדרך כלל היקף הלימודים ליחידת לימוד אחת מוערך בכ-90 שעות לימוד בכיתה. כך מקצועות ברמה של 5 יחידות לימוד נלמדו בלפחות 450 שעות לימוד.
ציון המקצוע
הציון שנקבע לכל מקצוע הוא שילוב של ממוצע הציונים של הבחינות שנערכו בבית הספר ועל פיהן נקבע הציון השנתי, עם ציון הבחינה הממלכתית-חיצונית.
בחטיבה העליונה לומדים התלמידים מקצועות המקובצים בקבוצות כדלקמן: מקצועות חובה, מקצועות הבחירה המחייבת, מקצועות הבחירה הנוספת.
הערה:
כל המקצועות בשלוש קבוצות אלו מוכרים ע"י האוניברסיטאות בישראל לצורך קבלה ללימודים גבוהים. מקצועות אלה נלקחים בחישוב הממוצע של כל תלמיד.
מקצועות בית ספריים:
אלו מקצועות הנלמדים בביה"ס ואין נבחנים עליהם בחינת בגרות חיצונית, אך הם חלק מהמקצועות שהעמידה בהם היא תנאי לקבלת תעודת בגרות. הישגי התלמידים במקצועות אלה נרשמים בצד השמאלי של תעודת הבגרות.
הלימודים והערכת התלמידים באחריות בית הספר ובפיקוח משרד החינוך.
מקצועות החובה:
קבוצת מקצועות המהווים את גרעין לימודי החובה.
במקצועות אלו חייבים להבחן ברמת המינימום הנדרשת לקבלת תעודת הבגרות:
אזרחות 1 יח"ל
תנ"ך 2 יח"ל
מתמטיקה 3 יח"ל (אפשר גם לבחור ברמות 4 ו 5 )
אנגלית 3 יח"ל (אפשר גם לבחור ברמות 4 ו 5 )
ספרות 2 יח"ל
היסטוריה 2 יח"ל
לשון והבעה 2 יח"ל
הערה:
1 .המקצוע תנ"ך מיועד לבתי ספר רגילים, וחובה ללמוד אותו ברמה גבוהה יותר בבתי ספר דתיים.
2 .בכל מקצוע חובה יכול התלמיד לבחור אותו כמקצוע התמחות שלו ולהבחן בו ברמה הגבוהה ביותר.
מקצועות הבחירה המחייבת
קבוצה של 40 מקצועות המקובצים בשני אשכולות
20 מקצועות באשכול המקצועות העיוניים ו-20 מקצועות באשכול המקצועות הטכנולוגיים.
כל תלמיד חייב לבחור ללמוד ולהבחן במקצוע אחד לפחות מקבוצת מקצועות זו.
מקצועות אלו הם בדרך כלל המקצועות בהם התלמידים בוחרים להתמחות ולהעמיק בלימודיהם כחלק מבחירת כיוון עתידי ללימודים או להתמחות מקצועית. ברם למרות האמור לעיל, בפועל יכולת הבחירה של התלמיד מותנית במגוון המקצועות אותם מציע ביה"ס בו הוא לומד, ומגוון זה אינו כולל תמיד את כל המקצועות השייכים לאשכול שפרסם משרד החינוך
מקצועות הבחירה הנוספת:
קבוצה של למעלה ממאה מקצועות התמחותיים המוכרים ע"י משרד החינוך שעבורן מתקיימות בחינות בגרות חיצוניות. התלמידים בוחרים את המקצועות על פי נטיותיהם כמקצוע "מדף" ורשאים להתמחות בתחום בחירה חופשי כל שהוא. גם כאן מותנה הדבר בהיצע המעשי של כל ביה"ס וביה"ס.
אגף הלימודים מקיים מעקב אחרי תבניות הלימודים הכיתתיות והאישיות של תלמידי נעל"ה.
התמיכה הזו תבוא לידי ביטוי בהעצמת יכולת ההתמודדות של החניכים, בייצוג ההורים במקרים פרטניים של חניכים על פי הצורך, ובדיאלוג חינוכי עם הצוותים במקומות ההשמה.
מי הוא המלווה החינוכי?
המלווה החינוכי הוא איש חינוך המכיר לעומק את העולם התרבותי ממנו הגיעו הילדים לארץ, ומכיר לעומק גם את העולם אליו הגיעו הילדים, ולכן מסוגל לסייע להם בתהליך החינוכי.
באילו כלים משתמשים המלווים בעבודתם?
מפגשים עם הקבוצות בתדירות של בין פעם בשבועיים לפעם בחודש.
שיחות אישיות וקשר אישי עם חניכים.
קשר עם הצוותים לגבי נושאים שעולים בשיחות עם החניכים.
קבלת עדכון מהצוות על נושאים מיוחדים.
מה עוד נעשה ביחידה?
מפגש קבוצתי פעם בשבוע לניתוח בעיות ובניית דרכי התמודדות עם סוגיות חינוכיות ולטיפול במשברים מיוחדים בקבוצות.
"למידת עמיתים" (השתלמויות צוותים).
סמינר 'מנהיגות' לנציגי קבוצות נעל"ה הלומדים להעצים את קבוצותיהם.
השתלמויות צוותים:
לקראת פתיחת שנת-לימודים מתקיימים ימי היערכות לחברים חדשים בצוותי נעל"ה וכן לכל העוסקים בחינוכם של תלמידי נעל"ה.
פעמיים בשנה מתקיימים ימי עיון לצוותים החינוכיים בהם עוסקים בנושאים הרלבנטיים לתקופה ולשנתון.
במחצית השנה מתקיים כנס חצי-שנתי.
לאורך השנה מתקיימת "למידת עמיתים" – מפגשי צוותים על בסיס אזורי בהם מתנהלת למידה משותפת, וחולקים ידע וניסיון משותף.
מנהלת חינוכית יונה אוסטר
כל תלמיד נעל"ה מקבל הזדמנות ללמוד בהתאם לכישוריו, נטיותיו ותחומי התעניינותו.
בחירת מקצועות הלימוד נעשית בשיתוף עם יועצות ביה"ס.
מקצועות החובה הם: לשון עברית והבעה , ספרות עברית, תנ"ך, היסטוריה כללית ושל עם ישראל, אזרחות, אנגלית, מתמטיקה, חינוך גופני.
בנוסף למקצועות אלה חייב התלמיד ללמוד ולהיבחן במקצועות שבחר להתמחות בהם, מתוך ההיצע המוצג בפניו על ידי הנהלת ביה"ס בו הוא לומד. מקצועות אלה הם מתחומי המדעים, הרוח, החברה, והמקצועות הטכנולוגיים.
בתי הספר העל-יסודיים בישראל נהנים ממידה רחבה של אוטונומיה פדגוגית. כל בית-ספר יכול ליזום, לתכנן ולבצע, בתחומו, בהרחבה פעולות חינוך, הוראה ותרבות.
מבחני הבגרות הם בעצם המבחנים המסכמים 12 שנות לימוד בישראל. תעודת הבגרות הניתנת לתלמיד שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון מוכר בישראל, מסכמת את הישגיו הלימודיים של התלמיד ומעידה על רמת ידיעותיו ויכולתו.
תעודה זו מוכרת ברוב מדינות העולם.
כדי לקבל תעודת בגרות בישראל על התלמיד לצבור לפחות 20 יחידות לימוד לבגרות עליהם הוא נבחן בבחינה חיצונית של משרד החינוך, וכמו כן עליו להשיג ציונים חיוביים במקצועות הנוספים שנלמדו בבית הספר.
"מבחן חיצוני" – מבחן שמחובר על יד משרד החינוך והוא גם הבודק את המבחנים, על פי תוצאות מבחנים אלה נקבעת זכאותו של התלמיד לתעודת הבגרות הישראלית.
לעולים חדשים וכן לתלמידי נעל"ה יש הקלות במקצועות תלויי השפה העברית (כגון: עברית, תנ"ך ועוד), וכן בונוס של 10 או 15 נקודות לכל מקצוע על פי רשימת מקצועות אותה מציג ביה"ס בפני התלמידים.
במגזר הדתי קיימים מקצועות חליפיים (מחשבת ישראל, וכו´).
דרישות ההרשמה לאוניברסיטאות בישראל :
בחינה פסיכומטרית של "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה", יחד עם תעודת בגרות ישראלית בהיקף 20 יחידות ומעלה.
תעודת בגרות
תעודת הבגרות במדינת ישראל היא תעודה המוענקת לכל בוגר בית ספר תיכון או נבחן חיצון שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות והחוקיות של משרד החינוך. התעודה מוענקת על ידי אגף הבחינות במינהל הפדגוגי, שאחראי על קיום מערכת הבחינות הממלכתיות - חיצוניות ועל ידי בית הספר אותו סיימו התלמיד או התלמידה.
מבנה התעודה
התעודה כוללת את הנתונים המזהים של התלמיד או התלמידה ואת שם בית-הספר אותו סיימו. בצד הימני של התעודה מופיעה רשימת המקצועות בהם נבחן התלמיד בבחינות ממלכתיות חיצוניות באמצעות משרד החינוך או מאושרות על ידו. בצד השמאלי של התעודה מופיע רשימת המקצועות אותם למדו ובהם נבחנו במסגרת בית הספר. לכל מקצוע בתעודת הבגרות מוגדרת גם רמת הבחינה (מספר יחידות הלימוד) והציון שניתן לתלמיד במקצוע.
רמות הלימוד
רמות הלימוד מוגדרת בכמות יחידות לימוד המאפיינות את מידת ההעמקה במקצוע ורמת קושי הבחינה, וכן את מספר שעות הלימוד באותו המקצוע.
טווח הרמות למקצועות השונים הוא בין 1 יחידת לימוד ל - 5 יחידות לימוד, בדרך כלל היקף הלימודים ליחידת לימוד אחת מוערך בכ-90 שעות לימוד בכיתה. כך מקצועות ברמה של 5 יחידות לימוד נלמדו בלפחות 450 שעות לימוד.
ציון המקצוע
הציון שנקבע לכל מקצוע הוא שילוב של ממוצע הציונים של הבחינות שנערכו בבית הספר ועל פיהן נקבע הציון השנתי, עם ציון הבחינה הממלכתית-חיצונית.
בחטיבה העליונה לומדים התלמידים מקצועות המקובצים בקבוצות כדלקמן: מקצועות חובה, מקצועות הבחירה המחייבת, מקצועות הבחירה הנוספת.
הערה:
כל המקצועות בשלוש קבוצות אלו מוכרים ע"י האוניברסיטאות בישראל לצורך קבלה ללימודים גבוהים. מקצועות אלה נלקחים בחישוב הממוצע של כל תלמיד.
מקצועות בית ספריים:
אלו מקצועות הנלמדים בביה"ס ואין נבחנים עליהם בחינת בגרות חיצונית, אך הם חלק מהמקצועות שהעמידה בהם היא תנאי לקבלת תעודת בגרות. הישגי התלמידים במקצועות אלה נרשמים בצד השמאלי של תעודת הבגרות.
הלימודים והערכת התלמידים באחריות בית הספר ובפיקוח משרד החינוך.
מקצועות החובה:
קבוצת מקצועות המהווים את גרעין לימודי החובה.
במקצועות אלו חייבים להבחן ברמת המינימום הנדרשת לקבלת תעודת הבגרות:
אזרחות 1 יח"ל
תנ"ך 2 יח"ל
מתמטיקה 3 יח"ל (אפשר גם לבחור ברמות 4 ו 5 )
אנגלית 3 יח"ל (אפשר גם לבחור ברמות 4 ו 5 )
ספרות 2 יח"ל
היסטוריה 2 יח"ל
לשון והבעה 2 יח"ל
הערה:
1 .המקצוע תנ"ך מיועד לבתי ספר רגילים, וחובה ללמוד אותו ברמה גבוהה יותר בבתי ספר דתיים.
2 .בכל מקצוע חובה יכול התלמיד לבחור אותו כמקצוע התמחות שלו ולהבחן בו ברמה הגבוהה ביותר.
מקצועות הבחירה המחייבת
קבוצה של 40 מקצועות המקובצים בשני אשכולות
20 מקצועות באשכול המקצועות העיוניים ו-20 מקצועות באשכול המקצועות הטכנולוגיים.
כל תלמיד חייב לבחור ללמוד ולהבחן במקצוע אחד לפחות מקבוצת מקצועות זו.
מקצועות אלו הם בדרך כלל המקצועות בהם התלמידים בוחרים להתמחות ולהעמיק בלימודיהם כחלק מבחירת כיוון עתידי ללימודים או להתמחות מקצועית. ברם למרות האמור לעיל, בפועל יכולת הבחירה של התלמיד מותנית במגוון המקצועות אותם מציע ביה"ס בו הוא לומד, ומגוון זה אינו כולל תמיד את כל המקצועות השייכים לאשכול שפרסם משרד החינוך
מקצועות הבחירה הנוספת:
קבוצה של למעלה ממאה מקצועות התמחותיים המוכרים ע"י משרד החינוך שעבורן מתקיימות בחינות בגרות חיצוניות. התלמידים בוחרים את המקצועות על פי נטיותיהם כמקצוע "מדף" ורשאים להתמחות בתחום בחירה חופשי כל שהוא. גם כאן מותנה הדבר בהיצע המעשי של כל ביה"ס וביה"ס.
אגף הלימודים מקיים מעקב אחרי תבניות הלימודים הכיתתיות והאישיות של תלמידי נעל"ה.
ליווי חינוכי וחינוך לא פורמלי
מטרת הליווי החינוכי לבנות מעגל תמיכה נוסף לילדי נעל"ה הנמצאים בארץ ללא הורים, ובכך לסייע להם בתהליך החינוכי האישי והקבוצתי אותו הם עוברים.התמיכה הזו תבוא לידי ביטוי בהעצמת יכולת ההתמודדות של החניכים, בייצוג ההורים במקרים פרטניים של חניכים על פי הצורך, ובדיאלוג חינוכי עם הצוותים במקומות ההשמה.
מי הוא המלווה החינוכי?
המלווה החינוכי הוא איש חינוך המכיר לעומק את העולם התרבותי ממנו הגיעו הילדים לארץ, ומכיר לעומק גם את העולם אליו הגיעו הילדים, ולכן מסוגל לסייע להם בתהליך החינוכי.
באילו כלים משתמשים המלווים בעבודתם?
מפגשים עם הקבוצות בתדירות של בין פעם בשבועיים לפעם בחודש.
שיחות אישיות וקשר אישי עם חניכים.
קשר עם הצוותים לגבי נושאים שעולים בשיחות עם החניכים.
קבלת עדכון מהצוות על נושאים מיוחדים.
מה עוד נעשה ביחידה?
מפגש קבוצתי פעם בשבוע לניתוח בעיות ובניית דרכי התמודדות עם סוגיות חינוכיות ולטיפול במשברים מיוחדים בקבוצות.
"למידת עמיתים" (השתלמויות צוותים).
סמינר 'מנהיגות' לנציגי קבוצות נעל"ה הלומדים להעצים את קבוצותיהם.
השתלמויות צוותים:
לקראת פתיחת שנת-לימודים מתקיימים ימי היערכות לחברים חדשים בצוותי נעל"ה וכן לכל העוסקים בחינוכם של תלמידי נעל"ה.
פעמיים בשנה מתקיימים ימי עיון לצוותים החינוכיים בהם עוסקים בנושאים הרלבנטיים לתקופה ולשנתון.
במחצית השנה מתקיים כנס חצי-שנתי.
לאורך השנה מתקיימת "למידת עמיתים" – מפגשי צוותים על בסיס אזורי בהם מתנהלת למידה משותפת, וחולקים ידע וניסיון משותף.
מנהלת חינוכית יונה אוסטר
